מספרים מרוכבים
כ-120 דקות לימוד · שיעור 8 מתוך 9
מספרים מרוכבים — 5 יחידות
המרוכבים בבחינה הם נושא "טכני" שבו אפשר להגיע ל-100% — כל השאלות נפתרות באותם ארבעה כלים: פעולות אלגבריות, צמוד, מעבר להצגה קוטבית, ומשפט דה-מואבר. הנקודות אובדות בטעויות סימן ב-i² = −1, בזיהוי שגוי של הזווית θ (רביע לא נכון), ובשכחת חלק מהשורשים במשוואות zⁿ = w.
פעולות יסוד וצמוד
i² = −1. חיבור וחיסור — רכיב-רכיב. כפל — פתיחת סוגריים עם i² = −1.
הצמוד של z = a + bi הוא z̄ = a − bi, ומתקיים z·z̄ = a² + b² = |z|².
חילוק: מכפילים מונה ומכנה בצמוד המכנה.
דוגמה: חשבו (3 + 2i)(1 − 4i).
= 3 − 12i + 2i − 8i² = 3 − 10i + 8 = 11 − 10i.
התשובה: 11 − 10i.
דוגמה: חשבו (2 + 3i)/(1 − i).
נכפיל בצמוד: (2 + 3i)(1 + i)/((1 − i)(1 + i)) = (2 + 2i + 3i + 3i²)/(1 + 1) = (−1 + 5i)/2.
התשובה: −1/2 + (5/2)i.
דגש לבחינה: (1 − i)(1 + i) = 1 − i² = 2, לא 0. המכנה אחרי כפל בצמוד הוא תמיד ממשי חיובי — אם קיבלתם מכנה מרוכב, טעיתם.
חזקות של i מחזוריות באורך 4: i¹ = i, i² = −1, i³ = −i, i⁴ = 1. לחישוב iⁿ בודקים את השארית של n בחלוקה ל-4.
הצגה קוטבית
z = a + bi נכתב כ-z = r(cos θ + i·sin θ), כאשר r = |z| = √(a² + b²) והזווית θ נקבעת לפי tan θ = b/a והרביע של הנקודה (a, b).
דוגמה: כתבו את z = −1 + i√3 בהצגה קוטבית.
r = √(1 + 3) = 2.
הנקודה (−1, √3) ברביע השני; הזווית הייחוס 60°, ולכן θ = 180° − 60° = 120°.
התשובה: z = 2(cos 120° + i·sin 120°).
דגש לבחינה: אסור לקחת θ = arctan(b/a) באופן עיוור — עבור a < 0 מקבלים זווית ברביע הלא נכון. תמיד שרטטו את הנקודה וקבעו רביע. זו הטעות המובילה בנושא.
משפט דה-מואבר
[r(cos θ + i·sin θ)]ⁿ = rⁿ(cos nθ + i·sin nθ) — מעלים את r בחזקה וכופלים את הזווית.
דוגמה: חשבו (1 + i)⁸.
1 + i = √2(cos 45° + i·sin 45°).
(1 + i)⁸ = (√2)⁸·(cos 360° + i·sin 360°) = 16·(1 + 0i) = 16.
התשובה: 16.
דגש לבחינה: חזקה גבוהה של ביטוי מרוכב — תמיד דרך קוטבית. פתיחת (1 + i)⁸ בבינום היא בזבוז זמן קטלני בבחינה.
שורשים ומשוואות zⁿ = w
למשוואה zⁿ = w = R(cos φ + i·sin φ) יש בדיוק n שורשים:
zₖ = R^(1/n)·[cos((φ + 360°k)/n) + i·sin((φ + 360°k)/n)], עבור k = 0, 1, …, n − 1.
השורשים יושבים על מעגל ברדיוס R^(1/n) בזוויות שוות של 360°/n — משושה/משולש/ריבוע שווה-צלעות במישור גאוס.
דוגמה: פתרו z³ = 1.
R = 1, φ = 0°. השורשים בזוויות 0°, 120°, 240°:
z₀ = 1; z₁ = cos 120° + i·sin 120° = −1/2 + (√3/2)i; z₂ = −1/2 − (√3/2)i.
התשובה: שלושה שורשים; z₁ ו-z₂ צמודים זה לזה.
דגש לבחינה: משוואה ממעלה n חייבת להסתיים עם n שורשים. אם מצאתם פחות — שכחתם ערכי k. ובמשוואות עם מקדמים ממשיים, שורשים לא-ממשיים תמיד באים בזוגות צמודים — בדיקת שפיות מהירה.
טקטיקת בחינה
- עבדו אלגברית (a + bi) כשיש חיבור/השוואת רכיבים; עברו לקוטבית כשיש חזקות, שורשים או כפל של גורמים "עגולים".
- השוואת מרוכבים = שתי משוואות ממשיות (חלק ממשי וחלק מדומה בנפרד) — כך פותרים שאלות עם נעלמים.
- במישור גאוס: כפל ב-i הוא סיבוב ב-90°; כפל ב-r·cis θ הוא מתיחה פי r וסיבוב ב-θ.
סיכום
| מושג | נוסחה |
|---|---|
| מדומה | i² = −1; מחזוריות i באורך 4 |
| צמוד | z·z̄ = a² + b² = |z|² |
| חילוק | כפל מונה ומכנה בצמוד המכנה |
| קוטבית | z = r(cos θ + i sin θ), r = √(a² + b²) |
| דה-מואבר | zⁿ = rⁿ(cos nθ + i sin nθ) |
| שורשי zⁿ = w | n שורשים בזוויות (φ + 360°k)/n |
שאלות בסגנון הבחינה בנושא מספרים מרוכבים — כל אחת עם פתרון מלא והסבר.