הקורס המלא / שיעור 3

הסתברות

כ-120 דקות לימוד · שיעור 3 מתוך 9

הסתברות — 5 יחידות

שאלת ההסתברות בבחינה נחשבת "ניתנת להשגה", אבל היא רצופה מלכודות ניסוח: הבדל בין "לפחות אחד" ל"בדיוק אחד", בלבול בין P(A|B) ל-P(B|A), ושכחת המקדם הבינומי בסדרת ניסויים. הכלי המרכזי הוא ארגון הנתונים — טבלה דו-ממדית או דיאגרמת עץ — לפני כל חישוב. תלמיד שמתחיל לחשב בלי לארגן, טועה.

הסתברות מותנית

ההסתברות של A בהינתן ש-B התרחש: P(A|B) = P(A∩B)/P(B).

דוגמה: נתון P(B) = 0.4 ו-P(A∩B) = 0.1. חשבו את P(A|B).
P(A|B) = 0.1/0.4 = 0.25.
התשובה: 0.25.

דגש לבחינה: זהו את התנאי לפי מילות המפתח "מבין", "בהינתן", "ידוע ש-". המאורע שאחרי "ידוע ש-" הוא המכנה. החלפת כיוון התנאי היא הטעות הנפוצה ביותר בנושא.

מאורעות A ו-B בלתי תלויים אם ורק אם P(A∩B) = P(A)·P(B) — ובאופן שקול P(A|B) = P(A). זהו גם מבחן וגם כלל חישוב.

דיאגרמת עץ ונוסחת ההסתברות השלמה

כשמאורע יכול לקרות "דרך" כמה תרחישים זרים, מסכמים על כל הענפים:
P(B) = P(A₁)·P(B|A₁) + P(A₂)·P(B|A₂).

דוגמה: במפעל שתי מכונות. מכונה א' מייצרת 60% מהמוצרים ו-2% מתוצרתה פגומה; מכונה ב' מייצרת 40% ו-5% מתוצרתה פגומה. מהי ההסתברות שמוצר אקראי פגום?
P(פגום) = 0.6·0.02 + 0.4·0.05 = 0.012 + 0.020 = 0.032.
התשובה: 0.032.

חישוב בייסיאני — היפוך התנאי

לאחר שמצאנו P(B) בעזרת העץ, ההסתברות "לאחור" היא:
P(A₁|B) = P(A₁)·P(B|A₁) / P(B).

דוגמה (המשך): ידוע שמוצר נמצא פגום. מה ההסתברות שיוצר במכונה א'?
P(א'|פגום) = 0.012/0.032 = 12/32 = 3/8 = 0.375.
התשובה: 0.375.

דגש לבחינה: המכנה הוא תמיד ההסתברות הכוללת של המידע החדש (סכום כל הענפים שמובילים אליו), והמונה הוא הענף הספציפי. אין צורך לשנן "נוסחת בייס" — עץ מסודר עושה את העבודה.

סדרת ניסויים בלתי תלויים (ברנולי)

בניסוי שחוזר n פעמים באופן בלתי תלוי, עם הסתברות הצלחה p בכל פעם, ההסתברות לבדיוק k הצלחות:
P(X = k) = C(n,k)·pᵏ·(1 − p)ⁿ⁻ᵏ, כאשר C(n,k) = n!/(k!(n − k)!).

דוגמה: קולע פוגע בסל בהסתברות 1/3 בכל זריקה. מהי ההסתברות שיפגע בדיוק פעמיים מתוך 4 זריקות?
C(4,2) = 6.
P = 6·(1/3)²·(2/3)² = 6·(1/9)·(4/9) = 24/81 = 8/27.
התשובה: 8/27.

דגש לבחינה: "לפחות אחת" מחשבים תמיד דרך המשלים: P(לפחות אחת) = 1 − P(אף לא אחת) = 1 − (1 − p)ⁿ. ניסיון לסכם ישירות k = 1, 2, …, n הוא בזבוז זמן ומקור לטעויות. ואל תשכחו את המקדם C(n,k) — השמטתו היא טעות אופיינית ששווה את כל הסעיף.

טקטיקת בחינה

  • כל שאלה מנוסחת מילולית — תרגמו קודם לסימונים: הגדירו מאורעות באותיות וכתבו מה נתון ומה מבוקש.
  • בטבלה דו-ממדית: מלאו קודם את השוליים (סכומי שורות ועמודות), ואז את התאים החסרים.
  • בסעיף "בהינתן" שמופיע אחרי סעיף עץ — כמעט תמיד המכנה כבר חושב בסעיף הקודם.
  • בדיקת שפיות: כל הסתברות בין 0 ל-1, וסכום ענפי כל צומת בעץ שווה 1.

סיכום

מושג נוסחה
הסתברות מותנית P(A|B) = P(A∩B)/P(B)
אי-תלות P(A∩B) = P(A)·P(B)
הסתברות שלמה P(B) = ΣP(Aᵢ)·P(B|Aᵢ)
היפוך התנאי (בייס) P(A₁|B) = P(A₁)·P(B|A₁)/P(B)
ברנולי — בדיוק k C(n,k)·pᵏ·(1−p)ⁿ⁻ᵏ
לפחות אחת 1 − (1 − p)ⁿ
עכשיו תרגלו את מה שלמדתם

שאלות בסגנון הבחינה בנושא הסתברות — כל אחת עם פתרון מלא והסבר.

→ השיעור הקודם: גאומטריה אנליטיתהשיעור הבא: סדרות ואינדוקציה מתמטית ←
תזכורת לפני מועד הבחינה + שאלות חדשות
  • מועדי הבחינה הקרובים, לפני שנסגרת ההרשמה
  • שאלות נוספות עם פתרון מלא
  • עדכון כשנפתח התרגול המלא

בלי ספאם. אפשר להסיר בכל רגע.