חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי
כ-180 דקות לימוד · שיעור 8 מתוך 8
חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי הוא הנושא הכבד ביותר ברמת 4 יחידות — וגם המתגמל ביותר: שאלת חדו"א מופיעה בכל מועד, והמבנה שלה חוזר על עצמו כמעט בלי הפתעות. מי שמכיר את שרשרת העבודה — גוזרים, משווים לאפס, בודקים סביבה, מציבים — פותר את השאלה גם כשהפונקציה נראית מפחידה. רוב הנקודות שהולכות לאיבוד כאן הולכות על טעויות טכניקה קטנות: סימן מינוס שנעלם, נגזרת של קבוע שלא התאפסה, או הצבה בנקודה הלא נכונה.
הנגזרת — כלל החזקה
הנגזרת של f(x) = xⁿ היא f'(x) = n·xⁿ⁻¹. קבוע כפול פונקציה — הקבוע נשאר; נגזרת של קבוע בודד — אפס.
דוגמה מלאה: f(x) = 2x³ − 5x² + 7x − 4.
- נגזרת של 2x³: 6x²
- נגזרת של −5x²: −10x
- נגזרת של 7x: 7
- נגזרת של −4: 0
נקבל: f'(x) = 6x² − 10x + 7.
דגש לבחינה: הנגזרת של איבר ליניארי (כמו 7x) היא המקדם עצמו — לא x. זו טעות שחוזרת בכל מועד.
שיפוע ומשוואת המשיק
f'(a) הוא שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה x = a. משוואת המשיק: y − f(a) = f'(a)·(x − a).
דוגמה מלאה: מצאו את משוואת המשיק ל-f(x) = x² בנקודה שבה x = 3.
- f(3) = 9, כלומר נקודת ההשקה היא (3, 9).
- f'(x) = 2x, ולכן השיפוע: f'(3) = 6.
- נציב: y − 9 = 6(x − 3), נקבל: y = 6x − 9.
דגש לבחינה: קודם מחשבים את שתי המספרים — f(a) ו-f'(a) — ורק אז כותבים משוואה. מי שמציב את x לתוך הנגזרת ולתוך הפונקציה באותה שורה מתבלבל ביניהם.
עלייה, ירידה ונקודות קיצון
- הפונקציה עולה כאשר f'(x) > 0, יורדת כאשר f'(x) < 0.
- בנקודת קיצון פנימית: f'(x) = 0. בודקים את סימן הנגזרת משני הצדדים: פלוס→מינוס = מקסימום, מינוס→פלוס = מינימום.
דוגמה מלאה: f(x) = x³ − 3x.
- f'(x) = 3x² − 3 = 3(x² − 1). השוואה לאפס: x = 1 או x = −1.
- סימן הנגזרת: עבור x < −1 (למשל x = −2): f'(−2) = 9 > 0, עולה. בין −1 ל-1 (למשל x = 0): f'(0) = −3 < 0, יורדת. עבור x > 1 (למשל x = 2): f'(2) = 9 > 0, עולה.
- לכן ב-x = −1 מקסימום, וערכו f(−1) = −1 + 3 = 2, כלומר (−1, 2). ב-x = 1 מינימום: f(1) = 1 − 3 = −2, כלומר (1, −2).
בעיות קיצון (אופטימיזציה)
שלבי העבודה קבועים: מגדירים משתנה, בונים פונקציית מטרה, מצמצמים למשתנה אחד בעזרת הנתון, גוזרים, משווים לאפס, ובודקים שזה אכן מקסימום/מינימום — ועונים על מה ששאלו.
דוגמה מלאה: סכום שני מספרים חיוביים הוא 10. מהי המכפלה הגדולה ביותר האפשרית שלהם?
- נסמן את המספר הראשון x, אז השני הוא 10 − x.
- פונקציית המטרה: P(x) = x(10 − x) = 10x − x².
- P'(x) = 10 − 2x = 0 → x = 5. הנגזרת עוברת מפלוס למינוס — מקסימום.
- המכפלה: 5 · 5 = 25.
האינטגרל ושטחים
האינטגרל הוא הפעולה ההפוכה לנגזרת: ∫xⁿ dx = xⁿ⁺¹/(n+1) + C. שטח מתחת לגרף חיובי בין x = a ל-x = b: מציבים את הפונקציה הקדומה בקצוות ומחסרים.
דוגמה מלאה: מהו השטח שבין הגרף של f(x) = 3x² לציר ה-x, בין x = 1 ל-x = 2?
- פונקציה קדומה: F(x) = x³.
- השטח: F(2) − F(1) = 8 − 1 = 7 יחידות שטח.
דגש לבחינה: אם הפונקציה שלילית בקטע — האינטגרל יוצא שלילי, והשטח הוא הערך המוחלט. תמיד משרטטים סקיצה לפני שמחשבים שטח.
סיכום
| מושג | נוסחה / כלל |
|---|---|
| כלל החזקה | (xⁿ)' = n·xⁿ⁻¹ |
| שיפוע משיק ב-x = a | f'(a) |
| משוואת משיק | y − f(a) = f'(a)·(x − a) |
| קיצון פנימי | f'(x) = 0 + בדיקת סימנים |
| אינטגרל של חזקה | ∫xⁿ dx = xⁿ⁺¹/(n+1) + C |
| שטח בין a ל-b | F(b) − F(a) |
שאלות בסגנון הבחינה בנושא חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי — כל אחת עם פתרון מלא והסבר.