הקורס המלא / שיעור 8

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי

כ-180 דקות לימוד · שיעור 8 מתוך 8

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי הוא הנושא הכבד ביותר ברמת 4 יחידות — וגם המתגמל ביותר: שאלת חדו"א מופיעה בכל מועד, והמבנה שלה חוזר על עצמו כמעט בלי הפתעות. מי שמכיר את שרשרת העבודה — גוזרים, משווים לאפס, בודקים סביבה, מציבים — פותר את השאלה גם כשהפונקציה נראית מפחידה. רוב הנקודות שהולכות לאיבוד כאן הולכות על טעויות טכניקה קטנות: סימן מינוס שנעלם, נגזרת של קבוע שלא התאפסה, או הצבה בנקודה הלא נכונה.

הנגזרת — כלל החזקה

הנגזרת של f(x) = xⁿ היא f'(x) = n·xⁿ⁻¹. קבוע כפול פונקציה — הקבוע נשאר; נגזרת של קבוע בודד — אפס.

דוגמה מלאה: f(x) = 2x³ − 5x² + 7x − 4.

  • נגזרת של 2x³: 6x²
  • נגזרת של −5x²: −10x
  • נגזרת של 7x: 7
  • נגזרת של −4: 0

נקבל: f'(x) = 6x² − 10x + 7.

דגש לבחינה: הנגזרת של איבר ליניארי (כמו 7x) היא המקדם עצמו — לא x. זו טעות שחוזרת בכל מועד.

שיפוע ומשוואת המשיק

f'(a) הוא שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה x = a. משוואת המשיק: y − f(a) = f'(a)·(x − a).

דוגמה מלאה: מצאו את משוואת המשיק ל-f(x) = x² בנקודה שבה x = 3.

  • f(3) = 9, כלומר נקודת ההשקה היא (3, 9).
  • f'(x) = 2x, ולכן השיפוע: f'(3) = 6.
  • נציב: y − 9 = 6(x − 3), נקבל: y = 6x − 9.

דגש לבחינה: קודם מחשבים את שתי המספרים — f(a) ו-f'(a) — ורק אז כותבים משוואה. מי שמציב את x לתוך הנגזרת ולתוך הפונקציה באותה שורה מתבלבל ביניהם.

עלייה, ירידה ונקודות קיצון

  • הפונקציה עולה כאשר f'(x) > 0, יורדת כאשר f'(x) < 0.
  • בנקודת קיצון פנימית: f'(x) = 0. בודקים את סימן הנגזרת משני הצדדים: פלוס→מינוס = מקסימום, מינוס→פלוס = מינימום.

דוגמה מלאה: f(x) = x³ − 3x.

  • f'(x) = 3x² − 3 = 3(x² − 1). השוואה לאפס: x = 1 או x = −1.
  • סימן הנגזרת: עבור x < −1 (למשל x = −2): f'(−2) = 9 > 0, עולה. בין −1 ל-1 (למשל x = 0): f'(0) = −3 < 0, יורדת. עבור x > 1 (למשל x = 2): f'(2) = 9 > 0, עולה.
  • לכן ב-x = −1 מקסימום, וערכו f(−1) = −1 + 3 = 2, כלומר (−1, 2). ב-x = 1 מינימום: f(1) = 1 − 3 = −2, כלומר (1, −2).

בעיות קיצון (אופטימיזציה)

שלבי העבודה קבועים: מגדירים משתנה, בונים פונקציית מטרה, מצמצמים למשתנה אחד בעזרת הנתון, גוזרים, משווים לאפס, ובודקים שזה אכן מקסימום/מינימום — ועונים על מה ששאלו.

דוגמה מלאה: סכום שני מספרים חיוביים הוא 10. מהי המכפלה הגדולה ביותר האפשרית שלהם?

  • נסמן את המספר הראשון x, אז השני הוא 10 − x.
  • פונקציית המטרה: P(x) = x(10 − x) = 10x − x².
  • P'(x) = 10 − 2x = 0 → x = 5. הנגזרת עוברת מפלוס למינוס — מקסימום.
  • המכפלה: 5 · 5 = 25.

האינטגרל ושטחים

האינטגרל הוא הפעולה ההפוכה לנגזרת: ∫xⁿ dx = xⁿ⁺¹/(n+1) + C. שטח מתחת לגרף חיובי בין x = a ל-x = b: מציבים את הפונקציה הקדומה בקצוות ומחסרים.

דוגמה מלאה: מהו השטח שבין הגרף של f(x) = 3x² לציר ה-x, בין x = 1 ל-x = 2?

  • פונקציה קדומה: F(x) = x³.
  • השטח: F(2) − F(1) = 8 − 1 = 7 יחידות שטח.

דגש לבחינה: אם הפונקציה שלילית בקטע — האינטגרל יוצא שלילי, והשטח הוא הערך המוחלט. תמיד משרטטים סקיצה לפני שמחשבים שטח.

סיכום

מושג נוסחה / כלל
כלל החזקה (xⁿ)' = n·xⁿ⁻¹
שיפוע משיק ב-x = a f'(a)
משוואת משיק y − f(a) = f'(a)·(x − a)
קיצון פנימי f'(x) = 0 + בדיקת סימנים
אינטגרל של חזקה ∫xⁿ dx = xⁿ⁺¹/(n+1) + C
שטח בין a ל-b F(b) − F(a)
עכשיו תרגלו את מה שלמדתם

שאלות בסגנון הבחינה בנושא חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי — כל אחת עם פתרון מלא והסבר.

→ השיעור הקודם: גדילה ודעיכה ופונקציות מעריכיות
תזכורת לפני מועד הבחינה + שאלות חדשות
  • מועדי הבחינה הקרובים, לפני שנסגרת ההרשמה
  • שאלות נוספות עם פתרון מלא
  • עדכון כשנפתח התרגול המלא

בלי ספאם. אפשר להסיר בכל רגע.